החלטה בתיק פש"ר 12231-07-11

1.         המבקשת הינה אחותה של המשיבה 1 (להלן: "החייבת") המצויה בהליך פשיטת רגל (בשלב שלאחר מתן צו כינוס נכסים).

2.         בבעלות הצדדים דירה בה מתגוררת המבקשת, הרשומה בחלקים שווים על שם שני הצדדים (להלן: "הדירה").

3.         המבקשת הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 56306-10-10) לאכוף על החייבת לקיים כתב התחיייבות ולהעביר את זכויותיה בדירה על שם המבקשת. החייבת התגוננה בטענה כי קדם לכתב ההתחייבות זכרון דברים לרכישת זכויותיה של החייבת על ידי המבקשת בתמורה כספית, וכי המבקשת לא קיימה את מרבית התחייבויותיה הכספיות על-פי אותו זכרון דברים. כן הגישה החייבת תביעה נגד המבקשת לביטול ההסכם ביניהן ולפירוק השיתוף בדירה וכן לדמי שימוש ראויים ולפיצויים. התביעות ההדדיות הוגשו עוד בטרם נפתח הליך פשיטת הרגל והן מצויות בשלב שלאחר הגשת תצהירי עדות ראשית.

4.         המבקשת הגישה בתיק הנוכחי בקשה לאפשר לה המשך ניהול התביעה נגד החייבת וכן להאריך את המועד להגשת הוכחת החוב עד 30 יום לאחר מתן פסק הדין בתביעה. היא נימקה זאת בשלב המתקדם בו מצוי ההליך, במומחיות בית המשפט לענייני משפחה, ובכך שפסק הדין שיינתן יאפשר קביעת זכויות וחובות החייבת. כן טענה כי החייבת לא הודיעה על הליך פשיטת הרגל בו נקטה והדבר מהווה הסכמה להמשך ההליכים שם.

5.         החייבת התנגדה להמשך ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה, וטענה כי המבקשת ידעה על הליך פשיטת הרגל.

6.         המנהל המיוחד טען כי על ההליכים להתקיים בתיק הפש"ר שכן יש להם השלכה מהותית על התיק - הן מאחר שהם משליכים על תום ליבה של החייבת, והן מבחינת אפשרויות הנושים להיפרע חלק מהמגיע להם.

7.         הכנ"ר לא הגיש תגובתו, גם בחלוף המועד לכך.

8.         לאחר ששקלתי את הדברים ועיינתי בכתב התביעה שהוגש על ידי המבקשת לבית המשפט לענייני משפחה ובכתבי הטענות הנוספים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה. אין מדובר בתביעה כספית, אותה יש מקום לברר בדרך של הגשת תביעת חוב לנאמן, אלא בתביעה לאכיפת התחייבות למכר זכויות בדירה. תביעה זו יכולה להשפיע על מסת הנכסים של החייבת, שכן אם תידחה התביעה או הצו שיינתן לאכיפת ההתחייבות יותנה בתשלום סכומים על ידי המבקשת לחייבת, תגדל מסת הנכסים של החייבת לטובת נושיה. עם זאת, שתי התביעות שבהליך בבית המשפט לענייני משפחה מערבות בתוכן עניינים ספציפיים הקשורים לקשרי המשפחה בין הצדדים, החורגים אף מהעניין הספציפי של הדירה, לרבות יחסי עבר ביניהן והתחשבנויות קודמות, תמיכה באימן החולה ועוד, ובית המשפט לענייני משפחה מהווה את הערכאה המוסמכת והמקצועית לדון בסכסוך זה שבין הצדדים. קשה גם לראות לכאורה בשלב זה כי לפסיקה במחלוקת שבין הצדדים תהא השפעה על תום ליבה של החייבת ביצירת החובות.

9.         לפיכך, אני מתיר המשך תביעת המבקשת בבית המשפט לענייני משפחה, וכן אני מתיר גם לחייבת לנהל את תביעתה באותו נושא נגד המבקשת במסגרת אותו הליך.

            המנהל המיוחד יהא רשאי להצטרף לאותו הליך ולחלופין להיות נוכח בדיונים, ומכל מקום, והיה והצדדים יגיעו להסדר באותו הליך, טעון אותו הסדר אישור בית משפט זה לאחר קבלת התייחסותו של המנהל המיוחד.

10.        בהתאם להסכמות הצדדים בדיון האחרון, מוארך המועד להגשת תביעת החוב על ידי המבקשת נגד החייבת, עד 30 יום לאחר מתן פסק הדין בהליך דנן.

11.        המנהל המיוחד דיווח עוד בתסקירו המשלים על מחדלים של החייבת המפגרת בתשלומים, אינה מגישה דוחות הנתמכים באסמכתאות מלאות, לא המציאה אישורי מסירה לכל נושיה, וכן לא המציאה טבלת חובות כפי שנדרשה על ידי המנהל המיוחד. ההמלצה היתה בכל זאת להכריזה פושטת רגל נוכח נושא הדירה מבלי לקבוע מסמרות באשר לתום לב החייבת ותוך אפשרות לבטל את ההליך גם לאחר ההכרזה.

            המלצה זו אינה מקובלת עלי.

            קיום נושא הדירה מצדיק אמנם המשך ההליך, אך המחדלים מגלים חוסר תום לב, שאינו מאפשר להכריז על החייבת פושטת רגל. קיימות אפשרויות לכפות על החייבת לקיים חובותיה שבהליך מבלי לבטלו, וכך יש לנהוג במקרה זה.

ניתנת לחייבת אפשרות אחרונה לסלק את מלוא מחדליה לא יאוחר מיום 31.1.13.

            אם לא תעשה כן, יגיש המנהל המיוחד בקשה לפי סעיף 179 לפקודת פשיטת הרגל לכפות על החייבת קיום חובותיה, לרבות על דרך של מאסרה .

12.        בקשה כאמור ולחלופין דוח מעדכן על קיום חובותיה של החייבת ובקשה להכריזה פושטת רגל יוגשו על ידי המנהל המיוחד עד יום 15.2.13.

משימה למתן החלטה ליום 17.2.13.

13.        המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים, לרבות למבקשת שבכותרת החלטה זו.